ספורט בריא וללא פציעות
מתי פציעה נוצרת?
פציעה נוצרת כאשר קיים עומס יתר רגעי (Overload) או מתמשך (Overuse).
במאמר זה אדבר על פציעות ספורט מהסוג השני שהוזכר - עומס היתר מתמשך. מדוע בעצם נוצר עומס יתר ומהי בכלל ההגדרה של המושג הזה? איפה עובר הגבול בין אימון או פעילות תקינים ובין מצב שמגיע לעומס יתר? כמה בעצם ניתן להעמיס על הגוף מבלי להגיע למצב של פציעות?
כמובן שהתשובה אינה נמדדת בקילוגרמים או בקילומטרים. הסיטואציה הזו מאוד אינדיווידואלית ותלויה במרכיבים אישיים רבים כגון: רמת הכושר הכללי, רמת הכושר הספציפי לסוג הפעילות המסוימת, גיל, מצב בריאותי וכדומה.
עומס יתר נוצר כאשר הגוף אינו מסוגל להתמודד עוד עם העומס החיצוני והכוחות המופעלים עליו.
לכן, על מנת למנוע פציעות, צריך להוריד את העומס החיצוני ולעלות את היכולת הפנימית של הגוף להתמודד עם דרישות תפקודיות גבוהות.
את העומס החיצוני ניתן להוריד במספר דרכים כאשר העיקרית שבהן היא שימוש באביזרים נכונים לפעילות המסוימת בה בחרנו (למשל אופניים במידה נכונה ומותאמים אישית) ובנוסף שיפור טכניקה (לימוד שחיה בשיטת TI מאפשר להוריד התנגדות המים ולנצל מרבית את יכולת הגוף עם חלוקה אופטימלית של המאמץ).
את היכולת הפנימית שאמורה להתמודד עם העומסים החיצוניים, ניתן להעלות ולשפר. כיצד עושים זאת? על ידי תרגול ואימון. בכל פעם שאנחנו מביאים את הגוף למאמץ מסוים שמתקרב לקצה גבול היכולת המרבית שלו, בשלב ההתאוששות שלאחר המאמץ, מתרחשים בגוף תהליכים שונים שמטרתם להכין את עצמו להתמודדות טובה יותר עם המאמץ הזה בפעם הבאה שנבצעו. זו הסיבה ששרירים מתחזקים, זרימת דם משתפרת, תהליכי מטבוליזם הופכים להיות יעילים יותר וכו'. זו גם הסיבה לכך שחשוב מאוד לבנות תוכנית אימון נכונה עם עליה הדרגתית בעומס החיצוני כדי לאפשר לגוף לשפר ולהעלות את יכולתו בהתאם לדרישות ולעליה בעומס.
מכאן שאם קצב העלייה בעומס מהיר מדי, נוצרת פציעה משום שהגוף עדיין לא מוכן להתמודד עם העומס הזה.
עם כל זאת, לעתים, למרות העלייה ההדרגתית בעומס האימונים, מתרחשת פציעה. במקרים מסוימים אותה פציעה יכולה להתרחש אפילו ללא הגברה בעומס. מה הסיבה? הסיבה חבויה בתוך הגוף ותפקידנו להבין מהי ולפתור אותה. לרוב, הסיבה העיקרית מתגלה כחוסר איזון שרירי או חלוקה לא נכונה של העומס.
בואו ננסה להבין חמישה עקרונות יסוד:
1. קיים כוח ריפוי אחד והוא הכוח הטבעי של הגוף. לכן, תפקידנו כמטפלים אינו לרפא אלא ליצור תנאים אופטימאליים לריפוי.
הגוף הוא יצירת טבע מדהימה והוא אף פעם לא טועה. כוונתי היא שהוא תמיד יבחר בדרך האופטימאלית לתנועה תוך התחשבות בכל חלקיו ובכל מערכותיו.
2. הסימפטום הוא החוליה האחרונה בשרשרת שינויים המתרחשים בגוף. לכן, הטיפול צריך לפנות אל מקור הבעיה שיכול להסתתר במקום אחר ומרוחק ממקום הכאב/מגבלה.
3. קיימת היררכיה של מערכות הגוף השונות, ומערכת שריר ושלד אינה ממוקמת במקום הראשון (לדוגמא, אספקת חמצן היא משימה חשובה וחיונית הרבה יותר מאשר תפקודה של מערכת שריר-שלד).
4. הגוף הוא חלק מהטבע ולכן הוא לא טועה, אלא תמיד בוחר בדרך הכי פחות מזיקה, הכי חסכונית והכי יעיל
5. הגוף נאמן לנו! הוא יעשה הכול כדי לבצע משימה שהמוח מורה לו.
בואו ניקח דוגמא וננסה להבין כיצד העקרונות הללו מיושמים.
מטופל בשם ר' שהגיע לטיפול עקב כאבים בכתף הימנית שמופעים בזמן שחיה. לאחר סיום קורס שחייה בשיטת TI הוא החל להתאמן בקבוצת שחיה והתקדם יפה מאוד. תוך שלושה חודשים הוא כבר שוחה במהירות של כ 18 דקות לקילומטר. לאחרונה, עם עליה במאמץ, הוא התחיל לחוש בכאבים באזור הכתף הימנית. ר. פנה לאורתופד שקבע שקיימת דלקת בגידי הכתף – נתן לו כדורים אנטי-דלקתיים והמליץ על מנוחה. לאחר שבוע של מנוחה והשפעה של הכדורים הכאבים פסקו לגמרי, ור' החל לחזור לשחות באופן הדרגתי. לאכזבתו, כשבועיים לפני שתכנן להגיע לביצועיו הקודמים, חזר הכאב.
מדוע זה קרה? בדקנו אותו במכון "סלע פיזיותרפיה". מבחינת יציבה ותנועתיות כללית, לא נצפתה שום בעיה – תנועות הכתף לכל הכיוונים מתבצעות בטווח מלא, תנועתיות של הגוו והצוואר טובה מאוד ושאר הטווחים בגדר הנורמה. שהתחלנו להסתכל פנימה יותר, לבצע "Zoom in" אל תוך הבעיה,ולנתח את התנועה על פי מרכיביה השונים, גילינו שהכאב מתגבר בתנועת של סיבוב פנימי של הכתף שמתבצעת נגד התנגדות ויחד עם זאת, חולשה של השרירים המבצעים את אותה התנועה.
איך מתבצעת תנועה בגוף?
השלב הראשון בביצוע תנועה הוא פקודה הנוצרת בחלק מסויםשל המוח המורה לבצע תנועה מסוימת,
למשל הרמת היד. המוח מתכנן את התנועה כך שקודם כל מופעלים שרירים מייצבים המספקים עוגן לשרירים המניעים. לאחר מכן מופעלים שרירים מניעים שעושים את התנועה הנדרשת ובנוסף שרירים שמייצבים את האזור תוך כדי התנועה. גם התנועה עצמה לא מתבצעת על ידי שריר בודד – תמיד ישנה קבוצת שרירים שמבצעת את התנועה (השרירים בקבוצה המניעה בכיוון דומה נקראים סינרגיסטים).
אצל ר', המטופל שלנו, גילינו רגישות בגיד של אחד השרירים שמסובבים את היד פנימה, שריר שנקרא Subscapularis. השריר הזה הוא המקור לסימפטום, שבמקרה של ר' היה כאב, אולם השריר קרס עקב עומס יתר שהופעל עליו משום שהוא פיצה על חוסר תפקוד של שריר אחר – Pectoralis Major. שני השרירים האלו וגם השריר הרחב הגבי (Latissimus Dorsi), משתתפים בתנועת סיבוב פנימה של היד. במידה ואחד מהם לא עובד, האחרים צריכים לחפות עליו ולעשות את העבודה מתוך העיקרון שהגוף נאמן לנו ויעשה הכול כדי לבצע משימה שהמוח מורה לו.לכן, השריר הספציפי הזה, עבד ועשה עבודה של שניים והעומס שנוצר עקב חלוקה לא הוגנת בין השרירים גרם לכאב. יש לציין כי השריר החלש לא מתלונן (טוב לו, הוא בחופש)כלומר לא כואב. ברור שכמה שלא ננסה להוריד את הדלקת בגיד זה לא יעזור עד שלא נעשה "צדק גופני" – נגייס את כל השרירים לעבודה ונחלק את העומס בצורה שווה. נשמע מוכר? במילים אחרות ניצור תנאים אופטימאליים לריפוי.
כיצד מזהים שריר שלא עובד כראוי ומה עושים איתו?
בדיקה קינזיולוגית של השריר נותנת לנו אפשרות להעריך לא רק את הכוח אלא גם את היכולת של השריר להגיב לפקודה מהמוח. המוח בכל רגע נתון, נמצא בקשר עם כל השרירים בגוף ויודע אילו מהם מוכנים לתנועה ואילו נמצאים במצב "רדום" – כלומר התגובה שלהם איטית יותר. ישנם גורמים רבים שמדכאים תגובה תקינה של שריר בניהם עצבוב, אספקת דם, ניקוז לימפטי, השפעת מפרקים ואיברים אחרים בגוף, ואפילו גורמים פסיכולוגיים. איך מחזירים שריר שלא עובד לעבודה תקינה? מנטרלים את הגורמים הנ"ל.
למשל, אם הבעיה נעוצה בעצבוב של השריר (הסיבה הנפוצה לחולשתו) מחפשים מקום בעייתי לאורך אותו העצב ומשחררים אותו. רוב שרירי הכתף מקבלים עצבוב מחוליות הצוואר C5-6 כלומר, דרך שורש העצב העובר בין החוליה החמישית לשישית בעמוד השדרה הצווארי. כידוע, הנקב בין החוליות דרכו יוצא שורש העצב הינו מקום שמועד לשינויים אצל רוב האנשים ופעמים רבות הסיבה לחולשת שרירי ידיים נמצאת בצוואר.
אולם זוהי רק השערה, בזמן הבדיקה אנחנו אמורים לוודא שההשערה הזו נכונה. אצל המטופל שלנו, הצוואר דווקא לא היה הגורם לבעיה ולכן התחלנו לחפש את הסיבה במקום אחר. שרירי החזה נצמדים לצלעות או יותר נכון כלוב הצלעות –מבנה גמיש ולא יציב לגמרי משום שהתפקיד שלו הוא לאפשר דרגת חופש ותנועה מסוימת בהתאם לתנועות הגוף ולנשימה. לכן, כדי לספק עוגן יציב לפעולת שרירי החזה, אנחנו צריכים לקבל ייצוב על ידי שרירים אחרים המושכים לכיוון הנגדי והשרירים האלו הם שרירי הבטן. כולם מדברים על שרירי הבטן ואנחנו נקדיש מאמר שלם אליהם, אבל בינתיים חשוב להבין מהו תפקידם:
1. לבצע תנועת כיפוף הגוף.
2. לייצב את הגוו (Core Stabilization).
3. להגן על האברים הפנימיים.
על ידי בדיקת שרירים קינזיולוגית, גילינו חוסר יכולת שלשרירי הבטן לייצב את כלוב הצלעות מצד ימין עקב רגישות באזור זה. הבעיה הייתה קשורה לרגישות רבה באזור הבטן מימין עקב בעיית כבד שהייתה לו בגיל 16 והרגישות קיימת עד כה. הגוף מגן על מערכת פנימית שממוקמת גבוה יותר בהיררכיית החשיבות, הגנה זו מונעת משרירי הבטן להתכווץ בצורה מקסימאלית ולייצב את הצלעות ומכאן החלה שרשרת השינויים שגרמה בסופה לבעיה בכתף. יש לציין שיכולת אבחון כל כך מדויקת (לזהות חולשה של חלק מאוד ספציפי של שרירי בטן) ניתנת לביצוע רק בזכות בדיקת שריר קינזיולוגית. בנוסף, שום תרגיל לא יכול לחזק את השריר לפני שאנחנו מנטרלים את הגורם המדכא את עבודתו.
לאחר שני טיפולים בהפרש של שבוע ר' חזר לקצב האימונים שהיה רגיל אליו לפני הופעת הכאב. לאחר שני טיפולים נוספים בהם דאגנו ששרירי הבטן יעבדו כראוי ויוכלו לספק ייצוב טוב של הגוו, התוצאות שלו השתפרו והוא הצליח לשחות קילומטר ב17 דקות.
להקדים תרופה למכה
הבעיה העיקרית של ר' הייתה חולשה של שרירי הבטן בחלק הימני העליון הבטן. האזור היה לגמרי ללא סימפטומים ונתן ביטוי במקום אחר – בכתף הימנית משום שהעומס שהופעל היה גבוה מיכולתו הפנימית של הגוף לתקן או לפצות עקב הבעיה הנ"ל. ברגע שנטרלנו את הסיבה והעומס שב והתחלק בין כל השרירים באופן שווה,יצרנו תנאים אופטימאליים לריפוי והגוף עשה את שאר העבודה.
לפעמים, כאשר לא עולים על הבעיה בזמן, מתפתחים שינויים משניים באזור הסימפטום ואז נדרש טיפול בשני המקומות - באזור הכאב ובאזור התורם לבעיה. כמובן שאם ישנו כאב, לא כדאי לחכות להתפתחות שינויים משניים משום שלפעמים כאשר פונים אלינו, השינויים הפכו בלתי הפיכים (שחיקת סחוס, קרע מלא בגיד וכו') ואפילו לאחר נטרול של הגורמים התורמים לבעיה הגוף כבר לא יכול להחזיר את המבנים לקדמותם.
היום יש לנו כלים המאפשרים זיהוי מוקדם של אזורי חולשה ובכך ניתן באופן יעיל, למנוע את הבעיות לפני שהן מופיעות.
זו הסיבה לכך שאנחנו במכון "סלע פיזיותרפיה" פיתחנו תוכנית מיוחדת למניעת פציעות ספורט ותוכנית לטיפול בפציעות ספורט אם כבר התרחשו.